כשהייתי ילדה הייתי שוכחת מדי פעם דברים כמו תיק אוכל,
מטריה וכו' ויחד עם זאת היו הרבה פעמים שלא איבדתי כלום
ועדיין בשלב מסויים המשפט שהיה נאמר עליי כל פעם היה
"אם הראש שלך לא היה מחובר לצוואר היית מאבדת גם אותו".
המשפט הזה שנאמר כנראה מתוך תסכול,
הפך להיות משפט שמלווה אותי לאורך כל השנים
בכל פעם שאני שוכחת משהו או מאבדת אותו
ועד לא מזמן הייתי אומרת אותו לעצמי – קולטים
המשפט הזה הפך למשפט שאני אומרת לעצמי על עצמי
בלי שאני בכלל שמה לב שהוא לא נכון ולא מדוייק
ולמרות שאני מגדלת שני ילדים בהצלחה ובאחריות מלאה
מנהלת בית, זוגיות וקריירה עדיין זה מה שאמרתי על עצמי
רק בשנים האחרונות התחלתי להיות עירנית לזה שאני
אומרת את זה לעצמי ולמדתי בעזרת דיבור פנימי
לשנות את המשפט הזה ל"אני בן אדם ולפעמים אני שוכחת דברים והכל בסדר" ועדיין הוא עולה אצלי באוטומט.
אז בכל פעם שאתם שמים על הילדים שלכם תוויות לא מחמיאות
כמו בזבזן, עקשן, מרחף, עצלן, לא מסודר וכו' תזכרו
שאם אתם אומרים את זה מספיק פעמים זה
הופך להיות מה שהילד שלכם מאמין בו וילך איתו כל השנים.
מה אפשר לעשות?
1. לדבר על ההתנהגות של הילד ולא עליו, היום לא התנהגת באחריות במקום אתה לא אחראי
2. להימנע ממשפטי הכללה כמו תמיד, אף פעם וכו'
3. לשים לב למעשים חיוביים שהילד עושה ולתת עליהם את הדגש בעיקר במקומות שאתם רוצים לחזק. למשל אם הילד הביא את אחיו בזמן מהגן ואתם רוצים לעודד אצלו את נושא האחריות, פרגנו לו בדיוק על זה ותגידו לו שהוא התנהג היום בצורה אחראית.
ואני יודעת שזה קשה לפעמים כי ההתנהגות הזו מאוד מאתגרת אותנו ועדיין התפקיד שלנו
זה לשים פוקוס על כל הפעמים שבהם זה לא קורה, כי רק כך זה יהפוך לחלק מההתנהגות של הילד
כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
תזכרו שהילד שלכם צעיר ובשלב הזה של חייו כל מה שאתם אומרים עליו וחושבים עליו
הופך להיות האמת כי אתם האנשים הכי חשובים ומשמעותיים בחיים שלו.
http://Array
Facebook